פינאלה - תכניה

לרכישת כרטיסים לחצו כאן

ה' / 11.7

פתיחת תערוכה //
17:30 - 18:30

מיה בן דוד

תסתכלי רק ימינה

התערוכה בוחנת פצע הנוצר מהמתח שבין אפטיות לאמפתיה, כאשר אני מתעמתת עם נקודת המפגש הזו אני רוצה לברוח.

אני מתעקשת להביט רק בפיסת הטבע הפסטורלית שנשארה בחריץ שבין ההריסות לבניין, בוחרת לצמצם את עיני בכדי להתמקד במה שנותר ולהמנע מלהזכיר את מה מעורר בי עצב וכאב.
משתמשת במה שיש לי כדי לבנות מציאות נעימה ככל שניתן, אך מגלה כי מה שיוצא מבוסס על יסודות רקובים ומכוערים.
מוצאת עצמי מהלכת על קצה השפה, נינוחה בקהותי.

במרחב של אסתטיקה מצועצעת מתהווה נוף יפה אך מרוחק, אפוקליפטי וציני. מזמין לשיטוט בין האישי לפוליטי.

הפקה-שירה מרק
צוות - אביב קשת, שי סגל, יעל שפינט
הנחייה- גיא גוטמן, סאלי הפטל, גבי קריכלי
יוצרת שותפה לעבודת הווידיאו- משי כהן

מקבץ א //
18:30 - 20:30

מיקה קופפר

מכוח אותה תנועה

"(האדם) היצור היחידי המסוגל להתמכר בקנאות לנשגב מכל, נזקק לשם כך למערך-התנהגות פיסיולוגי, שבסגולותיו החייתיות כרוכה גם הסכנה שיהא טובח את אחיו, כשהוא משוכנע בחובתו, כביכול, לעשות אף זאת למען התכלית הנשגבת."
(הרע לכאורה, קונראד לורנץ)

ברוכים הבאים לבמה שלי. נתתם לי את הכוח.
לשלוט באמת, לחוקק חוקים,
לאחוז בזמן, לספח היסטוריה ומשטחים,
לשבור נופים מוכרים, להטט בגופים חומריים.

איש אינו יכול להימנע מלחלום על הרס. ברוב פאר.

פרפורמרים יוצרים: משי אולינקי, בן קובי
מוסיקה וסאונד: יניב חיון
הנחיה: נאווה פרנקל
עיצוב תאורה: עודד קוממי ומיקה קופפר
הפקה: ג'ודי עדיני

מקבץ א //
18:30 - 20:30

שרלוט אוקן

נגד הרומנטיקה של הקהילתיות

הרף עין של ריחוף, של קו רוחב, של התפרצות. שום דבר אינו ודאי מלבד אי הוודאות. דימויים הם דימויים, הם לא זקוקים לנרטיב. תמונות שבהן הזמן מאבד משמעות.
משהו נשבר, משהו אחר עוד לא שם. ובמרחב הביניים, התחושה שהכול אפשרי. זהויות מתמוססות. זהו מאבק. לא משנה כמה אתה חושב שאתה יודע – אתה לא יכול לצפות את הלא נודע. אז מה אפשר ללמוד מזה? כיצד נוכל לאמץ את המחשבה להביט אל העתיד ללא מבט? ובזמן שאנו מנסים להבין את סביבתנו, אנחנו שוכחים ממה שאנו מחפשים. אני מחפשת מלמעלה, אני מחפשת מתוך. אנחנו חולמים על מקום אוטופי אבל יודעים שהוא לעולם לא יתקיים. ואנחנו מתמסרים להזיה הזו ותוהים מהם או מיהם אותם "אנחנו" שאנו מדברים עליהם. אני רואה אתכם. אני רואה אתכם. אני רואה אתכם, כן, אני רואה.

הנחייה: תומר דמסקי
שירה: גיל-לי מנקס
משתתפים בווידאו: נועה יצחקי, דיק הופס, יערה שטיינר, שני ארזי, איתי תירוש

כוריאוגרפיה וידאו: דורין עמיצור
מיפוי חלל/וידאו: גל אמויאל

הפקה: ליאור דניאל, ליאור שץ
עריכה: שרה סיגל
עזרה: קאיה וינצ׳י
צוות טכני: קורל גדג׳

מקבץ א //
18:30 - 20:30

דניאל אור אנוך מלצר דניאלס

Cum

עבודתי, "CUM", עוסקת בתחום חיי הלילה והקהילה הגאה, ובשאלה כיצד המין הוא ערך עליון בקהילה. התייחסותי לפרפורמרים כאובייקט מיני ולא כבני אדם, היא דבר מובהק בעיקר בתחום הפורנוגרפיה וסצנת המועדונים. אני מספק הצצה לתוך חדרי החושך, שבהם יש חלוקה מאוד ברורה של טורף ונטרף.
כיצד הגבולות נפרצים בשנייה אחת, כיצד הטרדה מינית היא דבר שבשגרה, וכיצד אנחנו כצופים נותנים לגיטימציה להטרדה מינית – באם אנחנו חלק מהסיטואציה או מתבוננים מהצד.
טשטוש הגבולות המגדריים, הניגוד בין אובייקט חי לאובייקט וירטואלי, וההתייחסות לקהל כפרפורמרים מובילים את הצופים בין שאלות אתיות אל מול המציאות הקונקרטית והמציאות של המופע.
תודה מיוחדת ליועץ האומנותי, עומר שיזף, למפיקה נועה חלפי. פרפורמר: דניאל אור אנוך מלצר דניאלס
צילום הפוסטר: דניאל אור אנוך מלצר דניאלס. דוגמנים: שלום גיל ואמיתי שולמן.

המופע כולל עירום

מקבץ א //
18:30 - 20:30

דורון גליה

Gentle men

לפני שנה פרצתי בבכי חדש.
הרגעתי את עצמי:
"טוב לי אבל זה מורכב!"
מאז אותו הבכי,
הרצפה אותה רצפה,
החלון אותו חלון,
הפנים אותם פנים
ובתוך החלל אנחנו מתנועעים בניסיון להבין:
איזה מן גברים אנחנו?

הנחייה: גיא שרף
פרפורמרים- יוצרים: הראל וחניש ועמרי גייגר
הפקה: ענת הנדלסמן

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

יעל סעדי

Already Dead

And it’s not going to stop
It will stay the same, forever
Time will pass, and for moments
It will seem that things
Are changing
Moving
Flowing
Vibrating
Blood is running (vigorously) through all the right veins,
Sharp and vivid
But these moments will end

And this feeling will split and break
Into small, unbearable, elusive fragments
Of this memory.

And it’s not going to stop

* * *

סוריאליזם אנלוגי לאובייקטים, סאונד, ואישה אחת. או יותר.

מופיעות: לילה רומא ויסלברג, מיקה קופפר, יעל סעדי
ע.במאי והפקה: שירה סנדיק
ע.סאונד : הראל וחניש
צוות טכני והפעלת חלל: שירה סנדיק, שחר אור, נועה חלפי, הראל וחניש, נועה יצחקי, שרה סיגל, ניר איש שלום

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

טל אברהם

חיריק

אני שומעת את המכוניות בחוץ... הן מסוכנות לי? לא.
את הרכבת עוברת... היא מסוכנת לי? לא כרגע.
בכי של תינוק... הוא מסוכן? לא.
ומה עוד אני שומעת?
נשימות ממש פה מאחוריי.
אורבת לי סכנה.

הנחייה: נאווה פרנקל, מאיה לוי | מפיקה: צוף קחתא | שחקנים: שרה סיגל, טל אברהם
עיצוב פסקול: דניאל שפירא | עיצוב תלבושות: טל אברהם | צוות טכני: אור שרבליס, ג'ודי עדיני

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

ישראל ארלנגר

הקרקס מגיע

מופע קרקס מאת ובבימויו של ישראל ארלנגר.

לאחר שהמצאתי את הגלגל
התפשטה בתוכי תחושה של ריקנות איומה,
על כן פניתי לעסקי הקרקס.
אך גם בתחום זה לא הייתי מהמבריקים ביותר.

שחקניות יוצרות: סיוון שלצר אלכסנדרוביץ', אורי יששכר, שני ארזי, ענבל הקר, ישראל ארלנגר.
הפקה וניהול חזרות: שרה סיגל
לווי אמנותי: נאוה פרנקל

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

רומי גינזבורג

אורורה

בין שכבות העור, נמצאות השנים.
בין שכבות האדמה, נמצאים העידנים.
במרכז נמצא אור או לבה רותחת , גרעין רך ובלתי תלוי,
שאדוותיו מהוות את גופו.
אורורה היא עבודת במה פלסטית שמתקיימת בין הרוח לבין האדמה.
היא מתבוננת בסקרנות בצורה בה אנחנו וכל הדברים סביבנו מתגבשים ובה בעת לא חדלים מלנוע.
זו יצירה שמזמינה לבלות זמן יחד בתהליך ההתהוות האין-סופי של הדברים, באינטימיות עם עצמה ועם מרכיביה.

משתתפים: רומי גינזבורג, שחר אור, אביב קשת, דורון גליה, הראל וחניש, דורי כהן פורסטר.
גיל-לי מנקס, ליאור דניאל , דנה חזן, מיה בן דוד,שגיא אלמוג.

ע. בימאית: שחר אור
מוזיקה מקורית : הראל וחניש
הפקה: רעות עזרוני

צוות טכני: ליאור שץ
קאיה וינצ׳י
סהר הררי

ש' / 13.7

תערוכה //
18:00 - 18:30

מיה בן דוד

תסתכלי רק ימינה

התערוכה בוחנת פצע הנוצר מהמתח שבין אפטיות לאמפתיה, כאשר אני מתעמתת עם נקודת המפגש הזו אני רוצה לברוח.

אני מתעקשת להביט רק בפיסת הטבע הפסטורלית שנשארה בחריץ שבין ההריסות לבניין, בוחרת לצמצם את עיני בכדי להתמקד במה שנותר ולהמנע מלהזכיר את מה מעורר בי עצב וכאב.
משתמשת במה שיש לי כדי לבנות מציאות נעימה ככל שניתן, אך מגלה כי מה שיוצא מבוסס על יסודות רקובים ומכוערים.
מוצאת עצמי מהלכת על קצה השפה, נינוחה בקהותי.

במרחב של אסתטיקה מצועצעת מתהווה נוף יפה אך מרוחק, אפוקליפטי וציני. מזמין לשיטוט בין האישי לפוליטי.

הפקה-שירה מרק
צוות - אביב קשת, שי סגל, יעל שפינט
הנחייה- גיא גוטמן, סאלי הפטל, גבי קריכלי
יוצרת שותפה לעבודת הווידיאו- משי כהן

מקבץ א //
18:30 - 20:30

אנטצ׳ה קורדס

הייתירוצה

הדבר היחיד שאני מבקשת הוא שתצטרף אלי למרחב הלא מוגבל של זמן אמת פתוח, למקום שבו השתנות תמידית וריקנות אינסופית הן הכוחות השולטים.
רק דמיין שבין האורות הבוהקים שמקיפים אותנו משתרעים דממה קולית וחושך סמיך. בתחילה אנו לא מבחינים באירועים שמתרחשים לנגד עינינו.
מה קורה?

אתה מרגיש את זה?

האם הקירות מתחילים להתרחק מאיתנו?
האם השמיים נופלים על ראשינו?
האם הקרקע נפערת תחת רגלינו?

אנחנו לא יודעים.

אבל אין מה לפחד, זה עוד לא הסוף.

זוהי מציאות מובנית.
זהו מקום של שלווה וביטחון.
זו לא תחרות. אנחנו כבר מחבבים אותך.
לא משנה מה קורה בספירות האחרות –
זה לא קשור אלינו.
תראה, אני כמעט יכולה לגעת בעורך.
תספוג את כל זה. יכול להיות שזה הכי טוב שיש.
לאבד פנטזיה קשה בהרבה מלאבד מציאות.

משתתפים: אורי יששכר, גל אמויאל, "המקהלה החשובה מאוד"
הנחיה: מאי זרחי
מפיקה: עינת שגב
צוות טכני: קשיה סיוסטרזק, ליאור דניאל, טינגיו וונג

מקבץ א //
18:30 - 20:30

דניאל שפירא

פסטיגל קטונתי

בחוץ משתוללת סערה. הירח זועם, העננים צורחים.
רגשות אשם חודרים אל החדר. מדור הבריאות ב- nana10 מבשר רעות.
כנגד כל הסיכויים, ארבעה פחדנים ממציאים מופע פופ מהמיטה.
פסטיגל קטונתי, מופע מוזיקלי מסחרר ומעורר סימני שאלה לכל המשפחה!

כוכבי הפסטיגל: טל אברהם, רפאל אנדרלין, הלל מליניאק, דניאל שפירא
מפיקה, מעצבת ושותפה: עדי שמולביץ
הנחיה: מאי זרחי, אבשלום אריאל, תומר דמסקי
מוזיקה: תכנותים, הפקה נוספת ומיקס: אבשלום אריאל
תכנותים והפקה נוספת: איתמר כהן
מיקס, מאסטרינג: מקס גסנוב
תאורה: נעה יצחקי, יוכבד אוחיון
מאחורי הקלעים: ענבל הקר, אביב פולינס

מקבץ א //
18:30 - 20:30

עדי הלמן

COME ON

לפעמים אפשר להרגיש ברגע אחד את כל הרגשות ואת כל הזמן.
כמו לרוץ למישהו לחיבוק ולבכות בבת אחת, כמו בשדה תעופה. לרוץ בחזרה הביתה ולבכות.
כמו לשחות בעירום, להרגיש שההווה נמצא בגוף.
כמו אמנות.
אווה קילפי אומרת: "המצב הזה מזכיר התעלות, הוא מזכיר הכרת תודה, הוא מזכיר תהום, אפילו ביראת כבוד הוא מתחכך.
אבל הוא עצמו אינו דבר אחד מאלה, ולא כולם."
אנרגיה לא נוצרת פתאום ולא נעלמת פתאום, היא משנה צורה מסוג אנרגיה לסוג שונה.

יוצרת: עדי הלמן
פרפורמריות / שותפות: רוני גולן וענת הנדלסמן
ליווי אמנותי: מאי זרחי
מפיקה: נועה פרידמן
צוות טכני: אמיתי שולמן, אביב קשת

מקבץ א //
18:30 - 20:30

אורן סגל

ס ר ט ק צ ר

תסריט בימוי: אוֹרָן סגל

עם: אבישג פרידמן

תמר שמשוביץ'

הילה נבקוביץ'

ליווי אמנותי: ורוניקה ניקול טטלבאום

צילום: ים גל

עוזר צלמת, תאורה: יובל קמינסקי

הפקה: שירה מרק

עינת שגב

מיה בן דוד

רומי גינזבורג

סאונד ועיצוב פסקול: תומי פרל

הנחיה: אורנה לוי

אופק שמר

עמית דרורי

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

דורון גליה

Gentle men

לפני שנה פרצתי בבכי חדש.
הרגעתי את עצמי:
"טוב לי אבל זה מורכב!"
מאז אותו הבכי,
הרצפה אותה רצפה,
החלון אותו חלון,
הפנים אותם פנים
ובתוך החלל אנחנו מתנועעים בניסיון להבין:
איזה מן גברים אנחנו?

הנחייה: גיא שרף
פרפורמרים- יוצרים: הראל וחניש ועמרי גייגר
הפקה: ענת הנדלסמן

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

דניאל אור אנוך מלצר דניאלס

Cum

עבודתי, "CUM", עוסקת בתחום חיי הלילה והקהילה הגאה, ובשאלה כיצד המין הוא ערך עליון בקהילה. התייחסותי לפרפורמרים כאובייקט מיני ולא כבני אדם, היא דבר מובהק בעיקר בתחום הפורנוגרפיה וסצנת המועדונים. אני מספק הצצה לתוך חדרי החושך, שבהם יש חלוקה מאוד ברורה של טורף ונטרף.
כיצד הגבולות נפרצים בשנייה אחת, כיצד הטרדה מינית היא דבר שבשגרה, וכיצד אנחנו כצופים נותנים לגיטימציה להטרדה מינית – באם אנחנו חלק מהסיטואציה או מתבוננים מהצד.
טשטוש הגבולות המגדריים, הניגוד בין אובייקט חי לאובייקט וירטואלי, וההתייחסות לקהל כפרפורמרים מובילים את הצופים בין שאלות אתיות אל מול המציאות הקונקרטית והמציאות של המופע.
תודה מיוחדת ליועץ האומנותי, עומר שיזף, למפיקה נועה חלפי. פרפורמר: דניאל אור אנוך מלצר דניאלס
צילום הפוסטר: דניאל אור אנוך מלצר דניאלס. דוגמנים: שלום גיל ואמיתי שולמן.

המופע כולל עירום

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

מיקה קופפר

מכוח אותה תנועה

"(האדם) היצור היחידי המסוגל להתמכר בקנאות לנשגב מכל, נזקק לשם כך למערך-התנהגות פיסיולוגי, שבסגולותיו החייתיות כרוכה גם הסכנה שיהא טובח את אחיו, כשהוא משוכנע בחובתו, כביכול, לעשות אף זאת למען התכלית הנשגבת."
(הרע לכאורה, קונראד לורנץ)

ברוכים הבאים לבמה שלי. נתתם לי את הכוח.
לשלוט באמת, לחוקק חוקים,
לאחוז בזמן, לספח היסטוריה ומשטחים,
לשבור נופים מוכרים, להטט בגופים חומריים.

איש אינו יכול להימנע מלחלום על הרס. ברוב פאר.

פרפורמרים יוצרים: משי אולינקי, בן קובי
מוסיקה וסאונד: יניב חיון
הנחיה: נאווה פרנקל
עיצוב תאורה: עודד קוממי ומיקה קופפר
הפקה: ג'ודי עדיני

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

שרלוט אוקן

נגד הרומנטיקה של הקהילתיות

הרף עין של ריחוף, של קו רוחב, של התפרצות. שום דבר אינו ודאי מלבד אי הוודאות. דימויים הם דימויים, הם לא זקוקים לנרטיב. תמונות שבהן הזמן מאבד משמעות.
משהו נשבר, משהו אחר עוד לא שם. ובמרחב הביניים, התחושה שהכול אפשרי. זהויות מתמוססות. זהו מאבק. לא משנה כמה אתה חושב שאתה יודע – אתה לא יכול לצפות את הלא נודע. אז מה אפשר ללמוד מזה? כיצד נוכל לאמץ את המחשבה להביט אל העתיד ללא מבט? ובזמן שאנו מנסים להבין את סביבתנו, אנחנו שוכחים ממה שאנו מחפשים. אני מחפשת מלמעלה, אני מחפשת מתוך. אנחנו חולמים על מקום אוטופי אבל יודעים שהוא לעולם לא יתקיים. ואנחנו מתמסרים להזיה הזו ותוהים מהם או מיהם אותם "אנחנו" שאנו מדברים עליהם. אני רואה אתכם. אני רואה אתכם. אני רואה אתכם, כן, אני רואה.

הנחייה: תומר דמסקי
שירה: גיל-לי מנקס
משתתפים בווידאו: נועה יצחקי, דיק הופס, יערה שטיינר, שני ארזי, איתי תירוש

כוריאוגרפיה וידאו: דורין עמיצור
מיפוי חלל/וידאו: גל אמויאל

הפקה: ליאור דניאל, ליאור שץ
עריכה: שרה סיגל
עזרה: קאיה וינצ׳י
צוות טכני: קורל גדג׳

א' / 14.7

תערוכה //
18:00 - 18:30

מיה בן דוד

תסתכלי רק ימינה

התערוכה בוחנת פצע הנוצר מהמתח שבין אפטיות לאמפתיה, כאשר אני מתעמתת עם נקודת המפגש הזו אני רוצה לברוח.

אני מתעקשת להביט רק בפיסת הטבע הפסטורלית שנשארה בחריץ שבין ההריסות לבניין, בוחרת לצמצם את עיני בכדי להתמקד במה שנותר ולהמנע מלהזכיר את מה מעורר בי עצב וכאב.
משתמשת במה שיש לי כדי לבנות מציאות נעימה ככל שניתן, אך מגלה כי מה שיוצא מבוסס על יסודות רקובים ומכוערים.
מוצאת עצמי מהלכת על קצה השפה, נינוחה בקהותי.

במרחב של אסתטיקה מצועצעת מתהווה נוף יפה אך מרוחק, אפוקליפטי וציני. מזמין לשיטוט בין האישי לפוליטי.

הפקה-שירה מרק
צוות - אביב קשת, שי סגל, יעל שפינט
הנחייה- גיא גוטמן, סאלי הפטל, גבי קריכלי
יוצרת שותפה לעבודת הווידיאו- משי כהן

מקבץ א //
18:30 - 20:30

יעל סעדי

Already Dead

And it’s not going to stop
It will stay the same, forever
Time will pass, and for moments
It will seem that things
Are changing
Moving
Flowing
Vibrating
Blood is running (vigorously) through all the right veins,
Sharp and vivid
But these moments will end

And this feeling will split and break
Into small, unbearable, elusive fragments
Of this memory.

And it’s not going to stop

* * *

סוריאליזם אנלוגי לאובייקטים, סאונד, ואישה אחת. או יותר.

מופיעות: לילה רומא ויסלברג, מיקה קופפר, יעל סעדי
ע.במאי והפקה: שירה סנדיק
ע.סאונד : הראל וחניש
צוות טכני והפעלת חלל: שירה סנדיק, שחר אור, נועה חלפי, הראל וחניש, נועה יצחקי, שרה סיגל, ניר איש שלום

מקבץ א //
18:30 - 20:30

טל אברהם

חיריק

אני שומעת את המכוניות בחוץ... הן מסוכנות לי? לא.
את הרכבת עוברת... היא מסוכנת לי? לא כרגע.
בכי של תינוק... הוא מסוכן? לא.
ומה עוד אני שומעת?
נשימות ממש פה מאחוריי.
אורבת לי סכנה.

הנחייה: נאווה פרנקל, מאיה לוי | מפיקה: צוף קחתא | שחקנים: שרה סיגל, טל אברהם
עיצוב פסקול: דניאל שפירא | עיצוב תלבושות: טל אברהם | צוות טכני: אור שרבליס, ג'ודי עדיני

מקבץ א //
18:30 - 20:30

ישראל ארלנגר

הקרקס מגיע

מופע קרקס מאת ובבימויו של ישראל ארלנגר.

לאחר שהמצאתי את הגלגל
התפשטה בתוכי תחושה של ריקנות איומה,
על כן פניתי לעסקי הקרקס.
אך גם בתחום זה לא הייתי מהמבריקים ביותר.

שחקניות יוצרות: סיוון שלצר אלכסנדרוביץ', אורי יששכר, שני ארזי, ענבל הקר, ישראל ארלנגר.
הפקה וניהול חזרות: שרה סיגל
לווי אמנותי: נאוה פרנקל

מקבץ א //
18:30 - 20:30

רומי גינזבורג

אורורה

בין שכבות העור, נמצאות השנים.
בין שכבות האדמה, נמצאים העידנים.
במרכז נמצא אור או לבה רותחת , גרעין רך ובלתי תלוי,
שאדוותיו מהוות את גופו.
אורורה היא עבודת במה פלסטית שמתקיימת בין הרוח לבין האדמה.
היא מתבוננת בסקרנות בצורה בה אנחנו וכל הדברים סביבנו מתגבשים ובה בעת לא חדלים מלנוע.
זו יצירה שמזמינה לבלות זמן יחד בתהליך ההתהוות האין-סופי של הדברים, באינטימיות עם עצמה ועם מרכיביה.

משתתפים: רומי גינזבורג, שחר אור, אביב קשת, דורון גליה, הראל וחניש, דורי כהן פורסטר.
גיל-לי מנקס, ליאור דניאל , דנה חזן, מיה בן דוד,שגיא אלמוג.

ע. בימאית: שחר אור
מוזיקה מקורית : הראל וחניש
הפקה: רעות עזרוני

צוות טכני: ליאור שץ
קאיה וינצ׳י
סהר הררי

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

אנטצ׳ה קורדס

הייתירוצה

הדבר היחיד שאני מבקשת הוא שתצטרף אלי למרחב הלא מוגבל של זמן אמת פתוח, למקום שבו השתנות תמידית וריקנות אינסופית הן הכוחות השולטים.
רק דמיין שבין האורות הבוהקים שמקיפים אותנו משתרעים דממה קולית וחושך סמיך. בתחילה אנו לא מבחינים באירועים שמתרחשים לנגד עינינו.
מה קורה?

אתה מרגיש את זה?

האם הקירות מתחילים להתרחק מאיתנו?
האם השמיים נופלים על ראשינו?
האם הקרקע נפערת תחת רגלינו?

אנחנו לא יודעים.

אבל אין מה לפחד, זה עוד לא הסוף.

זוהי מציאות מובנית.
זהו מקום של שלווה וביטחון.
זו לא תחרות. אנחנו כבר מחבבים אותך.
לא משנה מה קורה בספירות האחרות –
זה לא קשור אלינו.
תראה, אני כמעט יכולה לגעת בעורך.
תספוג את כל זה. יכול להיות שזה הכי טוב שיש.
לאבד פנטזיה קשה בהרבה מלאבד מציאות.

משתתפים: אורי יששכר, גל אמויאל, "המקהלה החשובה מאוד"
הנחיה: מאי זרחי
מפיקה: עינת שגב
צוות טכני: קשיה סיוסטרזק, ליאור דניאל, טינגיו וונג

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

דניאל שפירא

פסטיגל קטונתי

בחוץ משתוללת סערה. הירח זועם, העננים צורחים.
רגשות אשם חודרים אל החדר. מדור הבריאות ב- nana10 מבשר רעות.
כנגד כל הסיכויים, ארבעה פחדנים ממציאים מופע פופ מהמיטה.
פסטיגל קטונתי, מופע מוזיקלי מסחרר ומעורר סימני שאלה לכל המשפחה!

כוכבי הפסטיגל: טל אברהם, רפאל אנדרלין, הלל מליניאק, דניאל שפירא
מפיקה, מעצבת ושותפה: עדי שמולביץ
הנחיה: מאי זרחי, אבשלום אריאל, תומר דמסקי
מוזיקה: תכנותים, הפקה נוספת ומיקס: אבשלום אריאל
תכנותים והפקה נוספת: איתמר כהן
מיקס, מאסטרינג: מקס גסנוב
תאורה: נעה יצחקי, יוכבד אוחיון
מאחורי הקלעים: ענבל הקר, אביב פולינס

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

עדי הלמן

COME ON

לפעמים אפשר להרגיש ברגע אחד את כל הרגשות ואת כל הזמן.
כמו לרוץ למישהו לחיבוק ולבכות בבת אחת, כמו בשדה תעופה. לרוץ בחזרה הביתה ולבכות.
כמו לשחות בעירום, להרגיש שההווה נמצא בגוף.
כמו אמנות.
אווה קילפי אומרת: "המצב הזה מזכיר התעלות, הוא מזכיר הכרת תודה, הוא מזכיר תהום, אפילו ביראת כבוד הוא מתחכך.
אבל הוא עצמו אינו דבר אחד מאלה, ולא כולם."
אנרגיה לא נוצרת פתאום ולא נעלמת פתאום, היא משנה צורה מסוג אנרגיה לסוג שונה.

יוצרת: עדי הלמן
פרפורמריות / שותפות: רוני גולן וענת הנדלסמן
ליווי אמנותי: מאי זרחי
מפיקה: נועה פרידמן
צוות טכני: אמיתי שולמן, אביב קשת

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

אורן סגל

ס ר ט ק צ ר

תסריט בימוי: אוֹרָן סגל

עם: אבישג פרידמן

תמר שמשוביץ'

הילה נבקוביץ'

ליווי אמנותי: ורוניקה ניקול טטלבאום

צילום: ים גל

עוזר צלמת, תאורה: יובל קמינסקי

הפקה: שירה מרק

עינת שגב

מיה בן דוד

רומי גינזבורג

סאונד ועיצוב פסקול: תומי פרל

הנחיה: אורנה לוי

אופק שמר

עמית דרורי

ב' / 15.7

תערוכה //
18:00 - 18:30

מיה בן דוד

תסתכלי רק ימינה

התערוכה בוחנת פצע הנוצר מהמתח שבין אפטיות לאמפתיה, כאשר אני מתעמתת עם נקודת המפגש הזו אני רוצה לברוח.

אני מתעקשת להביט רק בפיסת הטבע הפסטורלית שנשארה בחריץ שבין ההריסות לבניין, בוחרת לצמצם את עיני בכדי להתמקד במה שנותר ולהמנע מלהזכיר את מה מעורר בי עצב וכאב.
משתמשת במה שיש לי כדי לבנות מציאות נעימה ככל שניתן, אך מגלה כי מה שיוצא מבוסס על יסודות רקובים ומכוערים.
מוצאת עצמי מהלכת על קצה השפה, נינוחה בקהותי.

במרחב של אסתטיקה מצועצעת מתהווה נוף יפה אך מרוחק, אפוקליפטי וציני. מזמין לשיטוט בין האישי לפוליטי.

הפקה-שירה מרק
צוות - אביב קשת, שי סגל, יעל שפינט
הנחייה- גיא גוטמן, סאלי הפטל, גבי קריכלי
יוצרת שותפה לעבודת הווידיאו- משי כהן

מקבץ א //
18:30 - 20:30

יעל סעדי

Already Dead

And it’s not going to stop
It will stay the same, forever
Time will pass, and for moments
It will seem that things
Are changing
Moving
Flowing
Vibrating
Blood is running (vigorously) through all the right veins,
Sharp and vivid
But these moments will end

And this feeling will split and break
Into small, unbearable, elusive fragments
Of this memory.

And it’s not going to stop

* * *

סוריאליזם אנלוגי לאובייקטים, סאונד, ואישה אחת. או יותר.

מופיעות: לילה רומא ויסלברג, מיקה קופפר, יעל סעדי
ע.במאי והפקה: שירה סנדיק
ע.סאונד : הראל וחניש
צוות טכני והפעלת חלל: שירה סנדיק, שחר אור, נועה חלפי, הראל וחניש, נועה יצחקי, שרה סיגל, ניר איש שלום

מקבץ א //
18:30 - 20:30

טל אברהם

חיריק

אני שומעת את המכוניות בחוץ... הן מסוכנות לי? לא.
את הרכבת עוברת... היא מסוכנת לי? לא כרגע.
בכי של תינוק... הוא מסוכן? לא.
ומה עוד אני שומעת?
נשימות ממש פה מאחוריי.
אורבת לי סכנה.

הנחייה: נאווה פרנקל, מאיה לוי | מפיקה: צוף קחתא | שחקנים: שרה סיגל, טל אברהם
עיצוב פסקול: דניאל שפירא | עיצוב תלבושות: טל אברהם | צוות טכני: אור שרבליס, ג'ודי עדיני

מקבץ א //
18:30 - 20:30

ישראל ארלנגר

הקרקס מגיע

מופע קרקס מאת ובבימויו של ישראל ארלנגר.

לאחר שהמצאתי את הגלגל
התפשטה בתוכי תחושה של ריקנות איומה,
על כן פניתי לעסקי הקרקס.
אך גם בתחום זה לא הייתי מהמבריקים ביותר.

שחקניות יוצרות: סיוון שלצר אלכסנדרוביץ', אורי יששכר, שני ארזי, ענבל הקר, ישראל ארלנגר.
הפקה וניהול חזרות: שרה סיגל
לווי אמנותי: נאוה פרנקל

מקבץ א //
18:30 - 20:30

רומי גינזבורג

אורורה

בין שכבות העור, נמצאות השנים.
בין שכבות האדמה, נמצאים העידנים.
במרכז נמצא אור או לבה רותחת , גרעין רך ובלתי תלוי,
שאדוותיו מהוות את גופו.
אורורה היא עבודת במה פלסטית שמתקיימת בין הרוח לבין האדמה.
היא מתבוננת בסקרנות בצורה בה אנחנו וכל הדברים סביבנו מתגבשים ובה בעת לא חדלים מלנוע.
זו יצירה שמזמינה לבלות זמן יחד בתהליך ההתהוות האין-סופי של הדברים, באינטימיות עם עצמה ועם מרכיביה.

משתתפים: רומי גינזבורג, שחר אור, אביב קשת, דורון גליה, הראל וחניש, דורי כהן פורסטר.
גיל-לי מנקס, ליאור דניאל , דנה חזן, מיה בן דוד,שגיא אלמוג.

ע. בימאית: שחר אור
מוזיקה מקורית : הראל וחניש
הפקה: רעות עזרוני

צוות טכני: ליאור שץ
קאיה וינצ׳י
סהר הררי

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

אנטצ׳ה קורדס

הייתירוצה

הדבר היחיד שאני מבקשת הוא שתצטרף אלי למרחב הלא מוגבל של זמן אמת פתוח, למקום שבו השתנות תמידית וריקנות אינסופית הן הכוחות השולטים.
רק דמיין שבין האורות הבוהקים שמקיפים אותנו משתרעים דממה קולית וחושך סמיך. בתחילה אנו לא מבחינים באירועים שמתרחשים לנגד עינינו.
מה קורה?

אתה מרגיש את זה?

האם הקירות מתחילים להתרחק מאיתנו?
האם השמיים נופלים על ראשינו?
האם הקרקע נפערת תחת רגלינו?

אנחנו לא יודעים.

אבל אין מה לפחד, זה עוד לא הסוף.

זוהי מציאות מובנית.
זהו מקום של שלווה וביטחון.
זו לא תחרות. אנחנו כבר מחבבים אותך.
לא משנה מה קורה בספירות האחרות –
זה לא קשור אלינו.
תראה, אני כמעט יכולה לגעת בעורך.
תספוג את כל זה. יכול להיות שזה הכי טוב שיש.
לאבד פנטזיה קשה בהרבה מלאבד מציאות.

משתתפים: אורי יששכר, גל אמויאל, "המקהלה החשובה מאוד"
הנחיה: מאי זרחי
מפיקה: עינת שגב
צוות טכני: קשיה סיוסטרזק, ליאור דניאל, טינגיו וונג

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

דניאל שפירא

פסטיגל קטונתי

בחוץ משתוללת סערה. הירח זועם, העננים צורחים.
רגשות אשם חודרים אל החדר. מדור הבריאות ב- nana10 מבשר רעות.
כנגד כל הסיכויים, ארבעה פחדנים ממציאים מופע פופ מהמיטה.
פסטיגל קטונתי, מופע מוזיקלי מסחרר ומעורר סימני שאלה לכל המשפחה!

כוכבי הפסטיגל: טל אברהם, רפאל אנדרלין, הלל מליניאק, דניאל שפירא
מפיקה, מעצבת ושותפה: עדי שמולביץ
הנחיה: מאי זרחי, אבשלום אריאל, תומר דמסקי
מוזיקה: תכנותים, הפקה נוספת ומיקס: אבשלום אריאל
תכנותים והפקה נוספת: איתמר כהן
מיקס, מאסטרינג: מקס גסנוב
תאורה: נעה יצחקי, יוכבד אוחיון
מאחורי הקלעים: ענבל הקר, אביב פולינס

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

עדי הלמן

COME ON

לפעמים אפשר להרגיש ברגע אחד את כל הרגשות ואת כל הזמן.
כמו לרוץ למישהו לחיבוק ולבכות בבת אחת, כמו בשדה תעופה. לרוץ בחזרה הביתה ולבכות.
כמו לשחות בעירום, להרגיש שההווה נמצא בגוף.
כמו אמנות.
אווה קילפי אומרת: "המצב הזה מזכיר התעלות, הוא מזכיר הכרת תודה, הוא מזכיר תהום, אפילו ביראת כבוד הוא מתחכך.
אבל הוא עצמו אינו דבר אחד מאלה, ולא כולם."
אנרגיה לא נוצרת פתאום ולא נעלמת פתאום, היא משנה צורה מסוג אנרגיה לסוג שונה.

יוצרת: עדי הלמן
פרפורמריות / שותפות: רוני גולן וענת הנדלסמן
ליווי אמנותי: מאי זרחי
מפיקה: נועה פרידמן
צוות טכני: אמיתי שולמן, אביב קשת

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

אורן סגל

ס ר ט ק צ ר

תסריט בימוי: אוֹרָן סגל

עם: אבישג פרידמן

תמר שמשוביץ'

הילה נבקוביץ'

ליווי אמנותי: ורוניקה ניקול טטלבאום

צילום: ים גל

עוזר צלמת, תאורה: יובל קמינסקי

הפקה: שירה מרק

עינת שגב

מיה בן דוד

רומי גינזבורג

סאונד ועיצוב פסקול: תומי פרל

הנחיה: אורנה לוי

אופק שמר

עמית דרורי

ג' / 16.7

תערוכה //
18:00 - 18:30

מיה בן דוד

תסתכלי רק ימינה

התערוכה בוחנת פצע הנוצר מהמתח שבין אפטיות לאמפתיה, כאשר אני מתעמתת עם נקודת המפגש הזו אני רוצה לברוח.

אני מתעקשת להביט רק בפיסת הטבע הפסטורלית שנשארה בחריץ שבין ההריסות לבניין, בוחרת לצמצם את עיני בכדי להתמקד במה שנותר ולהמנע מלהזכיר את מה מעורר בי עצב וכאב.
משתמשת במה שיש לי כדי לבנות מציאות נעימה ככל שניתן, אך מגלה כי מה שיוצא מבוסס על יסודות רקובים ומכוערים.
מוצאת עצמי מהלכת על קצה השפה, נינוחה בקהותי.

במרחב של אסתטיקה מצועצעת מתהווה נוף יפה אך מרוחק, אפוקליפטי וציני. מזמין לשיטוט בין האישי לפוליטי.

הפקה-שירה מרק
צוות - אביב קשת, שי סגל, יעל שפינט
הנחייה- גיא גוטמן, סאלי הפטל, גבי קריכלי
יוצרת שותפה לעבודת הווידיאו- משי כהן

מקבץ א //
18:30 - 20:30

מיקה קופפר

מכוח אותה תנועה

"(האדם) היצור היחידי המסוגל להתמכר בקנאות לנשגב מכל, נזקק לשם כך למערך-התנהגות פיסיולוגי, שבסגולותיו החייתיות כרוכה גם הסכנה שיהא טובח את אחיו, כשהוא משוכנע בחובתו, כביכול, לעשות אף זאת למען התכלית הנשגבת."
(הרע לכאורה, קונראד לורנץ)

ברוכים הבאים לבמה שלי. נתתם לי את הכוח.
לשלוט באמת, לחוקק חוקים,
לאחוז בזמן, לספח היסטוריה ומשטחים,
לשבור נופים מוכרים, להטט בגופים חומריים.

איש אינו יכול להימנע מלחלום על הרס. ברוב פאר.

פרפורמרים יוצרים: משי אולינקי, בן קובי
מוסיקה וסאונד: יניב חיון
הנחיה: נאווה פרנקל
עיצוב תאורה: עודד קוממי ומיקה קופפר
הפקה: ג'ודי עדיני

מקבץ א //
18:30 - 20:30

שרלוט אוקן

נגד הרומנטיקה של הקהילתיות

הרף עין של ריחוף, של קו רוחב, של התפרצות. שום דבר אינו ודאי מלבד אי הוודאות. דימויים הם דימויים, הם לא זקוקים לנרטיב. תמונות שבהן הזמן מאבד משמעות.
משהו נשבר, משהו אחר עוד לא שם. ובמרחב הביניים, התחושה שהכול אפשרי. זהויות מתמוססות. זהו מאבק. לא משנה כמה אתה חושב שאתה יודע – אתה לא יכול לצפות את הלא נודע. אז מה אפשר ללמוד מזה? כיצד נוכל לאמץ את המחשבה להביט אל העתיד ללא מבט? ובזמן שאנו מנסים להבין את סביבתנו, אנחנו שוכחים ממה שאנו מחפשים. אני מחפשת מלמעלה, אני מחפשת מתוך. אנחנו חולמים על מקום אוטופי אבל יודעים שהוא לעולם לא יתקיים. ואנחנו מתמסרים להזיה הזו ותוהים מהם או מיהם אותם "אנחנו" שאנו מדברים עליהם. אני רואה אתכם. אני רואה אתכם. אני רואה אתכם, כן, אני רואה.

הנחייה: תומר דמסקי
שירה: גיל-לי מנקס
משתתפים בווידאו: נועה יצחקי, דיק הופס, יערה שטיינר, שני ארזי, איתי תירוש

כוריאוגרפיה וידאו: דורין עמיצור
מיפוי חלל/וידאו: גל אמויאל

הפקה: ליאור דניאל, ליאור שץ
עריכה: שרה סיגל
עזרה: קאיה וינצ׳י
צוות טכני: קורל גדג׳

מקבץ א //
18:30 - 20:30

דניאל אור אנוך מלצר דניאלס

Cum

עבודתי, "CUM", עוסקת בתחום חיי הלילה והקהילה הגאה, ובשאלה כיצד המין הוא ערך עליון בקהילה. התייחסותי לפרפורמרים כאובייקט מיני ולא כבני אדם, היא דבר מובהק בעיקר בתחום הפורנוגרפיה וסצנת המועדונים. אני מספק הצצה לתוך חדרי החושך, שבהם יש חלוקה מאוד ברורה של טורף ונטרף.
כיצד הגבולות נפרצים בשנייה אחת, כיצד הטרדה מינית היא דבר שבשגרה, וכיצד אנחנו כצופים נותנים לגיטימציה להטרדה מינית – באם אנחנו חלק מהסיטואציה או מתבוננים מהצד.
טשטוש הגבולות המגדריים, הניגוד בין אובייקט חי לאובייקט וירטואלי, וההתייחסות לקהל כפרפורמרים מובילים את הצופים בין שאלות אתיות אל מול המציאות הקונקרטית והמציאות של המופע.
תודה מיוחדת ליועץ האומנותי, עומר שיזף, למפיקה נועה חלפי. פרפורמר: דניאל אור אנוך מלצר דניאלס
צילום הפוסטר: דניאל אור אנוך מלצר דניאלס. דוגמנים: שלום גיל ואמיתי שולמן.

המופע כולל עירום

מקבץ א //
18:30 - 20:30

דורון גליה

Gentle men

לפני שנה פרצתי בבכי חדש.
הרגעתי את עצמי:
"טוב לי אבל זה מורכב!"
מאז אותו הבכי,
הרצפה אותה רצפה,
החלון אותו חלון,
הפנים אותם פנים
ובתוך החלל אנחנו מתנועעים בניסיון להבין:
איזה מן גברים אנחנו?

הנחייה: גיא שרף
פרפורמרים- יוצרים: הראל וחניש ועמרי גייגר
הפקה: ענת הנדלסמן

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

יעל סעדי

Already Dead

And it’s not going to stop
It will stay the same, forever
Time will pass, and for moments
It will seem that things
Are changing
Moving
Flowing
Vibrating
Blood is running (vigorously) through all the right veins,
Sharp and vivid
But these moments will end

And this feeling will split and break
Into small, unbearable, elusive fragments
Of this memory.

And it’s not going to stop

* * *

סוריאליזם אנלוגי לאובייקטים, סאונד, ואישה אחת. או יותר.

מופיעות: לילה רומא ויסלברג, מיקה קופפר, יעל סעדי
ע.במאי והפקה: שירה סנדיק
ע.סאונד : הראל וחניש
צוות טכני והפעלת חלל: שירה סנדיק, שחר אור, נועה חלפי, הראל וחניש, נועה יצחקי, שרה סיגל, ניר איש שלום

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

טל אברהם

חיריק

אני שומעת את המכוניות בחוץ... הן מסוכנות לי? לא.
את הרכבת עוברת... היא מסוכנת לי? לא כרגע.
בכי של תינוק... הוא מסוכן? לא.
ומה עוד אני שומעת?
נשימות ממש פה מאחוריי.
אורבת לי סכנה.

הנחייה: נאווה פרנקל, מאיה לוי | מפיקה: צוף קחתא | שחקנים: שרה סיגל, טל אברהם
עיצוב פסקול: דניאל שפירא | עיצוב תלבושות: טל אברהם | צוות טכני: אור שרבליס, ג'ודי עדיני

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

ישראל ארלנגר

הקרקס מגיע

מופע קרקס מאת ובבימויו של ישראל ארלנגר.

לאחר שהמצאתי את הגלגל
התפשטה בתוכי תחושה של ריקנות איומה,
על כן פניתי לעסקי הקרקס.
אך גם בתחום זה לא הייתי מהמבריקים ביותר.

שחקניות יוצרות: סיוון שלצר אלכסנדרוביץ', אורי יששכר, שני ארזי, ענבל הקר, ישראל ארלנגר.
הפקה וניהול חזרות: שרה סיגל
לווי אמנותי: נאוה פרנקל

מקבץ ב //
21:00 - 23:00

רומי גינזבורג

אורורה

בין שכבות העור, נמצאות השנים.
בין שכבות האדמה, נמצאים העידנים.
במרכז נמצא אור או לבה רותחת , גרעין רך ובלתי תלוי,
שאדוותיו מהוות את גופו.
אורורה היא עבודת במה פלסטית שמתקיימת בין הרוח לבין האדמה.
היא מתבוננת בסקרנות בצורה בה אנחנו וכל הדברים סביבנו מתגבשים ובה בעת לא חדלים מלנוע.
זו יצירה שמזמינה לבלות זמן יחד בתהליך ההתהוות האין-סופי של הדברים, באינטימיות עם עצמה ועם מרכיביה.

משתתפים: רומי גינזבורג, שחר אור, אביב קשת, דורון גליה, הראל וחניש, דורי כהן פורסטר.
גיל-לי מנקס, ליאור דניאל , דנה חזן, מיה בן דוד,שגיא אלמוג.

ע. בימאית: שחר אור
מוזיקה מקורית : הראל וחניש
הפקה: רעות עזרוני

צוות טכני: ליאור שץ
קאיה וינצ׳י
סהר הררי

ד' / 17.7

תערוכה //
16:00 - 16:30

מיה בן דוד

תסתכלי רק ימינה

התערוכה בוחנת פצע הנוצר מהמתח שבין אפטיות לאמפתיה, כאשר אני מתעמתת עם נקודת המפגש הזו אני רוצה לברוח.

אני מתעקשת להביט רק בפיסת הטבע הפסטורלית שנשארה בחריץ שבין ההריסות לבניין, בוחרת לצמצם את עיני בכדי להתמקד במה שנותר ולהמנע מלהזכיר את מה מעורר בי עצב וכאב.
משתמשת במה שיש לי כדי לבנות מציאות נעימה ככל שניתן, אך מגלה כי מה שיוצא מבוסס על יסודות רקובים ומכוערים.
מוצאת עצמי מהלכת על קצה השפה, נינוחה בקהותי.

במרחב של אסתטיקה מצועצעת מתהווה נוף יפה אך מרוחק, אפוקליפטי וציני. מזמין לשיטוט בין האישי לפוליטי.

הפקה-שירה מרק
צוות - אביב קשת, שי סגל, יעל שפינט
הנחייה- גיא גוטמן, סאלי הפטל, גבי קריכלי
יוצרת שותפה לעבודת הווידיאו- משי כהן

מקבץ א //
16:30 - 18:30

אנטצ׳ה קורדס

הייתירוצה

הדבר היחיד שאני מבקשת הוא שתצטרף אלי למרחב הלא מוגבל של זמן אמת פתוח, למקום שבו השתנות תמידית וריקנות אינסופית הן הכוחות השולטים.
רק דמיין שבין האורות הבוהקים שמקיפים אותנו משתרעים דממה קולית וחושך סמיך. בתחילה אנו לא מבחינים באירועים שמתרחשים לנגד עינינו.
מה קורה?

אתה מרגיש את זה?

האם הקירות מתחילים להתרחק מאיתנו?
האם השמיים נופלים על ראשינו?
האם הקרקע נפערת תחת רגלינו?

אנחנו לא יודעים.

אבל אין מה לפחד, זה עוד לא הסוף.

זוהי מציאות מובנית.
זהו מקום של שלווה וביטחון.
זו לא תחרות. אנחנו כבר מחבבים אותך.
לא משנה מה קורה בספירות האחרות –
זה לא קשור אלינו.
תראה, אני כמעט יכולה לגעת בעורך.
תספוג את כל זה. יכול להיות שזה הכי טוב שיש.
לאבד פנטזיה קשה בהרבה מלאבד מציאות.

משתתפים: אורי יששכר, גל אמויאל, "המקהלה החשובה מאוד"
הנחיה: מאי זרחי
מפיקה: עינת שגב
צוות טכני: קשיה סיוסטרזק, ליאור דניאל, טינגיו וונג

מקבץ א //
16:30 - 18:30

דניאל שפירא

פסטיגל קטונתי

בחוץ משתוללת סערה. הירח זועם, העננים צורחים.
רגשות אשם חודרים אל החדר. מדור הבריאות ב- nana10 מבשר רעות.
כנגד כל הסיכויים, ארבעה פחדנים ממציאים מופע פופ מהמיטה.
פסטיגל קטונתי, מופע מוזיקלי מסחרר ומעורר סימני שאלה לכל המשפחה!

כוכבי הפסטיגל: טל אברהם, רפאל אנדרלין, הלל מליניאק, דניאל שפירא
מפיקה, מעצבת ושותפה: עדי שמולביץ
הנחיה: מאי זרחי, אבשלום אריאל, תומר דמסקי
מוזיקה: תכנותים, הפקה נוספת ומיקס: אבשלום אריאל
תכנותים והפקה נוספת: איתמר כהן
מיקס, מאסטרינג: מקס גסנוב
תאורה: נעה יצחקי, יוכבד אוחיון
מאחורי הקלעים: ענבל הקר, אביב פולינס

מקבץ א //
16:30 - 18:30

עדי הלמן

COME ON

לפעמים אפשר להרגיש ברגע אחד את כל הרגשות ואת כל הזמן.
כמו לרוץ למישהו לחיבוק ולבכות בבת אחת, כמו בשדה תעופה. לרוץ בחזרה הביתה ולבכות.
כמו לשחות בעירום, להרגיש שההווה נמצא בגוף.
כמו אמנות.
אווה קילפי אומרת: "המצב הזה מזכיר התעלות, הוא מזכיר הכרת תודה, הוא מזכיר תהום, אפילו ביראת כבוד הוא מתחכך.
אבל הוא עצמו אינו דבר אחד מאלה, ולא כולם."
אנרגיה לא נוצרת פתאום ולא נעלמת פתאום, היא משנה צורה מסוג אנרגיה לסוג שונה.
יוצרת: עדי הלמן
פרפורמריות / שותפות: רוני גולן וענת הנדלסמן
ליווי אמנותי: מאי זרחי
מפיקה: נועה פרידמן
צוות טכני: אמיתי שולמן, אביב קשת

מקבץ א //
16:30 - 18:30

אורן סגל

ס ר ט ק צ ר

תסריט בימוי: אוֹרָן סגל

עם: אבישג פרידמן

תמר שמשוביץ'

הילה נבקוביץ'

ליווי אמנותי: ורוניקה ניקול טטלבאום

צילום: ים גל

עוזר צלמת, תאורה: יובל קמינסקי

הפקה: שירה מרק

עינת שגב

מיה בן דוד

רומי גינזבורג

סאונד ועיצוב פסקול: תומי פרל

הנחיה: אורנה לוי

אופק שמר

עמית דרורי

מקבץ ב //
19:00 - 21:00

דורון גליה

Gentle men

לפני שנה פרצתי בבכי חדש.
הרגעתי את עצמי:
"טוב לי אבל זה מורכב!"
מאז אותו הבכי,
הרצפה אותה רצפה,
החלון אותו חלון,
הפנים אותם פנים
ובתוך החלל אנחנו מתנועעים בניסיון להבין:
איזה מן גברים אנחנו?

הנחייה: גיא שרף
פרפורמרים- יוצרים: הראל וחניש ועמרי גייגר
הפקה: ענת הנדלסמן

מקבץ ב //
19:00 - 21:00

שרלוט אוקן

נגד הרומנטיקה של הקהילתיות

הרף עין של ריחוף, של קו רוחב, של התפרצות. שום דבר אינו ודאי מלבד אי הוודאות. דימויים הם דימויים, הם לא זקוקים לנרטיב. תמונות שבהן הזמן מאבד משמעות.
משהו נשבר, משהו אחר עוד לא שם. ובמרחב הביניים, התחושה שהכול אפשרי. זהויות מתמוססות. זהו מאבק. לא משנה כמה אתה חושב שאתה יודע – אתה לא יכול לצפות את הלא נודע. אז מה אפשר ללמוד מזה? כיצד נוכל לאמץ את המחשבה להביט אל העתיד ללא מבט? ובזמן שאנו מנסים להבין את סביבתנו, אנחנו שוכחים ממה שאנו מחפשים. אני מחפשת מלמעלה, אני מחפשת מתוך. אנחנו חולמים על מקום אוטופי אבל יודעים שהוא לעולם לא יתקיים. ואנחנו מתמסרים להזיה הזו ותוהים מהם או מיהם אותם "אנחנו" שאנו מדברים עליהם. אני רואה אתכם. אני רואה אתכם. אני רואה אתכם, כן, אני רואה.

הנחייה: תומר דמסקי
שירה: גיל-לי מנקס
משתתפים בווידאו: נועה יצחקי, דיק הופס, יערה שטיינר, שני ארזי, איתי תירוש

כוריאוגרפיה וידאו: דורין עמיצור
מיפוי חלל/וידאו: גל אמויאל

הפקה: ליאור דניאל, ליאור שץ
עריכה: שרה סיגל
עזרה: קאיה וינצ׳י
צוות טכני: קורל גדג׳

מקבץ ב //
19:00 - 21:00

דניאל אור אנוך מלצר דניאלס

Cum

עבודתי, "CUM", עוסקת בתחום חיי הלילה והקהילה הגאה, ובשאלה כיצד המין הוא ערך עליון בקהילה. התייחסותי לפרפורמרים כאובייקט מיני ולא כבני אדם, היא דבר מובהק בעיקר בתחום הפורנוגרפיה וסצנת המועדונים. אני מספק הצצה לתוך חדרי החושך, שבהם יש חלוקה מאוד ברורה של טורף ונטרף.
כיצד הגבולות נפרצים בשנייה אחת, כיצד הטרדה מינית היא דבר שבשגרה, וכיצד אנחנו כצופים נותנים לגיטימציה להטרדה מינית – באם אנחנו חלק מהסיטואציה או מתבוננים מהצד.
טשטוש הגבולות המגדריים, הניגוד בין אובייקט חי לאובייקט וירטואלי, וההתייחסות לקהל כפרפורמרים מובילים את הצופים בין שאלות אתיות אל מול המציאות הקונקרטית והמציאות של המופע.
תודה מיוחדת ליועץ האומנותי, עומר שיזף, למפיקה נועה חלפי. פרפורמר: דניאל אור אנוך מלצר דניאלס
צילום הפוסטר: דניאל אור אנוך מלצר דניאלס. דוגמנים: שלום גיל ואמיתי שולמן.

המופע כולל עירום

מקבץ ב //
19:00 - 21:00

מיקה קופפר

מכוח אותה תנועה

"(האדם) היצור היחידי המסוגל להתמכר בקנאות לנשגב מכל, נזקק לשם כך למערך-התנהגות פיסיולוגי, שבסגולותיו החייתיות כרוכה גם הסכנה שיהא טובח את אחיו, כשהוא משוכנע בחובתו, כביכול, לעשות אף זאת למען התכלית הנשגבת."
(הרע לכאורה, קונראד לורנץ)

ברוכים הבאים לבמה שלי. נתתם לי את הכוח.
לשלוט באמת, לחוקק חוקים,
לאחוז בזמן, לספח היסטוריה ומשטחים,
לשבור נופים מוכרים, להטט בגופים חומריים.

איש אינו יכול להימנע מלחלום על הרס. ברוב פאר.

פרפורמרים יוצרים: משי אולינקי, בן קובי
מוסיקה וסאונד: יניב חיון
הנחיה: נאווה פרנקל
עיצוב תאורה: עודד קוממי ומיקה קופפר
הפקה: ג'ודי עדיני